סטטוטוריקה ומשרד השיכון והבינוי
ניהול של עסק או משק בית מתבסס על גבי משאבים, החל מהכנסה של משכורת חודשית אותה מכניסים בני הבית ועד למתנות שימושיות כמו כלים ומכשירים טכנולוגיים המשמשים את הבית או העסק לניהול שלו או לרווחת היושבים בו. כך או כך ניהול נכון אמור להיעשות ראשית דרך המשאבים עליו הוא מתבסס, אך בכל הקשור למדינה ניהול נכון של המשאבים שלה הוא חשוב פי כמה, אחת הדוגמאות לכך היא מדינת יוון שהתנהלה בצורה שגויה כלכלית וכל אזרחיה שילמו את המחיר. למדינת ישראל ישנו משאב אחד יקר מאוד והוא לא אחר מאשר האדמה עליה היא משתרעת, אך בכדי לנהל משאב זה בצורה נכונה נדרשת סטטוטוריקה מתאימה.
סטטוטוריקה בשביל מה?
כמו שציינו מעל ניהול טוב וקפדני עובר דרך הבנה, הכרה וניהול של המשאבים השונים, מדינת ישראל בה חיים קרוב לעשרה מיליון תושבים מנהלת את האדמה שלה על ידי סטטוטוריקה המאפשרת לה ניהול נכון וחיוני של השטחים בתחומה. ניהול זה מתחיל החל מהפרטים הקטנים ביותר, כמו בנייה של שכונת מגורים ומעבר של קווי החשמל בה ועד לבנייה של גשרים, שדות תעופה ואפילו בסיסים צבאיים. בנייה של כל אלו מתאפשרת הודות לתכנון בנייה נכון, גם לכלל התושבים בארץ ועד לתושבי גדרה המבקשים לבצע שינוי בגודל המרפסת שלהם או בבניית ממד חדש.
משרד השיכון
משרד השיכון הינו אחד המשרדים המרכזיים והחשובים בישראל, הוא נוסד בשנת 1961 והיה אחד מהמשרדים הבולטים בכל הקשור למחייתם של העולים לארץ ישראל. בשנים הללו תכנון הבנייה היה קריטי במיוחד שכן הוא כלל לא רק הושבה של העולים, אלא גם תכנון של היכן יגורו, באיזה גודל מבנה יגורו וכל זאת תחת מלחמות שונות, הרחבת גובלות וצמצומן. כיום משרד השיכון מאפשר הלכה למעשה של תכנונים אלו על ידי מספר כלים שונים, החל מאישור תב"ע ועד להתחדשות עירונית. כלים אלו מאפשרים למשרד השיכון המשך ניהול נכון של אדמות המדינה, מתן אישורים לתושבים להרחיב בתים או לחדש מבנים על פי צורכם ועל צורך הממשלה כמו ההחלטה לחזק מבנים ישנים וכו.